איך אורזים כלים שבירים

01מה צריך

• ארגזים קטנים דו-גליים. כלים כבדים, ולכן ארגז קטן שאפשר להרים.
• נייר אריזה לבן. לא עיתון, הדיו עובר לצלחות. נייר עוטף כל פריט בנפרד ומתקפל לפינות.
• ניילון בועות רק לפריטים גדולים ולפינות: אגרטלים, מנורות, מסכים.
• סרט הדבקה רחב ועט סימון עבה.

02צלחות: על הצד, לא בערימה

צלחת שוכבת נשברת מהמשקל של הצלחות שמעליה. צלחת שעומדת על הצד מחזיקה. לכן:

1. שכבת נייר מקומטת בתחתית הארגז, כעובי אגרוף.
2. כל צלחת עטופה בנייר. מניחים על הצד, כמו תקליטים, צמודות.
3. הכבדות למטה, הקלות למעלה. הרווחים ממולאים בנייר מקומט.
4. שכבת נייר למעלה, וסוגרים. הארגז לא אמור לזוז כשמנערים.

03כוסות וזכוכית

כוס נשברת מהצד, לא מלמעלה. כל כוס עטופה בנייר, כולל מילוי בפנים, ועומדת עם הפתח למטה. כוסות יין: הרגל היא הנקודה החלשה, עוטפים אותה בנפרד לפני העטיפה הכללית.

אם יש ארגז מחולק (סלולות) לכוסות, זה השימוש הנכון בו. אם אין, שכבת נייר בין כל שורה.

04תמונות, מראות ומסכים

איקס מסרט הדבקה על הזכוכית מונע ממנה להתנפץ לרסיסים אם היא נסדקת. אחר כך נייר או ניילון בועות, ופינות מוגנות בקרטון. מסכים חוזרים לקופסה המקורית אם היא קיימת, ואם לא, בין שתי שכבות קרטון.

תמונות גדולות ומראות לא נכנסות לארגז. הן נוסעות במשאית עומדות, בין מזרנים או ליד קיר, ואומרים לצוות שהן שם.

05סימון, ומה להגיד לצוות

על הצד של הארגז, בעט עבה: "שביר", החץ למעלה, והחדר בדירה החדשה. ארגזי שבירים עולים אחרונים למשאית ולא מוערמים מתחת לארגזים אחרים, אבל הצוות צריך לדעת שהם שבירים.

דבר אחד שכדאי לדעת מראש: האחריות על תוכן ארגז שארזתם בעצמכם היא שלכם. זה תנאי מקובל בכל חברת הובלות בישראל, וגם אצלנו. אם המטבח מלחיץ, זה בדיוק מה שאנחנו אורזים.